Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 36a

זְלִיפָתָן שֶׁל כֵּלִים טְמֵאִים אוֹסַרְתָּן. אַטּוּ כּוּלֵּי עָלְמָא אוֹכְלֵי טְהָרוֹת נִינְהוּ? אֶלָּא, זְלִיפָתָן שֶׁל כֵּלִים אֲסוּרִין אוֹסַרְתָּן.

Traduction

The secretion of ritually impure vessels prohibits the oil that gentiles pour into them. The Gemara asks: Is that to say that all people are consumers of only ritually pure substances? Since it is common practice to eat ritually impure foods, why should the secretion of impure vessels render the oil prohibited? The Gemara emends Shmuel’s statement: Rather, the secretion of prohibited vessels prohibits the oil, as it absorbs the prohibited substances.

Rachi non traduit

זליפתן. פליטתן שפולטין ומזיעין שמנונית איסור שבלעו:

Tossefoth non traduit

זליפתן. פ''ה פליטתן ונראה שאותה פליטה באה מכח השמן שהריקו מכלי האיסור כדאמרינן לקמן (עבודה זרה דף עה.) או מזלגן במי זיתים ולשון זילוף ק''ק שלא מצינו זילוף רק לשון שפיכה כמו תעשה זילוף (פסחים דף כ:):

אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב: בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא זְלִיפָתָן שֶׁל כֵּלִים אֲסוּרִין אוֹסַרְתָּן, הַיְינוּ דְּכִי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא וְאָמַר: דָּרֵישׁ רַבִּי שִׂמְלַאי בִּנְצִיבִין: שֶׁמֶן, רַבִּי יְהוּדָה וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עָלָיו וְהִתִּירוּהוּ.

Traduction

Shmuel said to Rav: Granted, according to my opinion, as I say that the secretion of prohibited vessels prohibits the oil, this is how one can understand that when Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta came, he said that Rabbi Simlai taught in Netzivin: With regard to oil, Rabbi Yehuda HaNasi and his court were counted, i.e., voted, on this matter and permitted it.

Tossefoth non traduit

בשלמא למ''ד זליפתן של כלים אסורים כו'. קסבר נותן טעם לפגם מותר לפום ריהטא משמע שאותם שאסרו קודם ר' יהודה כגון תלמידי שמאי והלל סוברין נותן טעם לפגם אסור ואתא ר' יהודה נשיאה וסבר מותר ושמואל סבר כוותיה שהיה מחזיק דברי רבי שמלאי ולקמן נמי פ''ה (דף סז.) גבי חומץ אשר שם לתוך הגריסין פסיק שמואל הכי הלכתא נותן טעם לפגם מותר ולקמן בפירקין (עבודה זרה דף לח:) גבי מישחא שליקא סתם התלמוד אי משום גיעולי עובדי כוכבים נותן טעם לפגם הוא ודקדק ר''י היאך באו לחלוק על רבותינו שמאי והלל בדין נותן טעם לפגם להתירו נהי דשמן יכול להיות שמותר מטעם שלא פשט ואין רוב הצבור יכולין לעמוד בשאר דברים היאך הותר ועוד קשיא אי ס''ל לתנא דמתני' דנותן טעם לפגם אסור תקשי הא דאמר לקמן (עבודה זרה דף לט:) גבי דבש למאי ניחוש אי משום גיעולי עובדי כוכבים נותן טעם לפגם הוא ומה בכך הא תנא דמתני' מיסר קא אסר לכך נראה לר''י דשמואל נמי ס''ל דכי גזור ב''ש וב''ה על השמן משום חתנות גזור ומיהו משום דלא שייך בה חתנות כ''כ כמו ביין הוצרך להם סעד בזליפתן של כלים אסורין אע''ג דאינהו סבירא להו בעלמא נותן טעם לפגם מותר וכן סובר שמואל שמכח שני הטעמים גזרו אע''פ שאין די בכל אחד לבדו והיינו דקא''ל שמואל לרב בשלמא לדידי דאמינא דגזירת שמן לא היתה קדמונית מימי דניאל אלא שמאי והלל גזור מטעמי דפרישית ניחא דיכול להיות שהתיר ר' יהודה הנשיא כמו שמפרש התלמוד בסמוך דלא פשט איסורו וגם הטעמים לא נראו לו כי אין טעם חתנות טוב כל כך ועוד דנותן טעם לפגם מותר אלא לדידך דאמרת דניאל גזר עליו היאך היה יכול רבי יהודה הנשיא לבטלה דכיון שכתובה היא בתורה פשיטא הוא דפשט איסורו בכל ישראל ועוד כי שמאי והלל שהיו אחריו יותר משלש מאות שנה שבאו והוסיפו עליו לגזור אף בשדה כמו שמפרש בסמוך א''כ משמע דגזירתו פשטה מיהא בעיר:

קָסָבַר: נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם — מוּתָּר.

Traduction

Shmuel elaborates: It can be explained that Rabbi Yehuda HaNasi holds: A prohibited substance that imparts flavor to the detriment of the mixture is permitted. According to Shmuel’s explanation, the prohibition was revoked because the taste absorbed by the oil would have impaired its flavor rather than enhanced it.

אֶלָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ דָּנִיאֵל גָּזַר עָלָיו, דָּנִיאֵל גְּזַר וַאֲתָא רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא וּמְבַטֵּל לֵיהּ? וְהָתְנַן: אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵירוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן!

Traduction

But according to you, Rav, who said that Daniel decreed a prohibition upon the oil of gentiles, how can this be understood? Can it be said that Daniel decreed it, and Rabbi Yehuda HaNasi came and voided the decree? But didn’t we learn in a mishna (Eduyyot 1:5): A court cannot void the statements of another court, unless it is greater than it in wisdom and in number? According to Rav, how could Rabbi Yehuda HaNasi void a decree issued by Daniel?

אֲמַר לֵיהּ שִׂמְלַאי לוּדָּאָה קָא אָמְרַתְּ? שָׁאנֵי לוּדָּאֵי דִּמְזַלְזְלוּ. אֲמַר לֵיהּ: אֶשְׁלַח לֵיהּ? אִיכְּסִיף.

Traduction

Rather than answering Shmuel’s question directly, Rav first rejects his proof: Rav said to him: Was it Rabbi Simlai of Lod of whom you spoke? Residents of Lod are different, as they disparage the Sages’ decrees, and therefore Rabbi Simlai’s testimony is unreliable. Shmuel said to him: Shall I send for him? As a result, Rav became embarrassed.

Rachi non traduit

לודאי. מזלזלי במידי דרבנן:

אָמַר רַב: אִם הֵם לֹא דָּרְשׁוּ, אֲנַן לָא דָּרְשִׁינַן? וְהָכְתִיב: ''וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו'' — בִּשְׁתֵּי מִשְׁתָּאוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד מִשְׁתֵּה יַיִן וְאֶחָד מִשְׁתֵּה שֶׁמֶן.

Traduction

Rav claimed that Rabbi Yehuda HaNasi and his court erred in permitting the oil of gentiles, which Daniel had prohibited. Rav said: If they, Rabbi Yehuda HaNasi and his court, did not expound the following verse, will we not expound it? We must certainly do so. Isn’t it written: ''But Daniel purposed in his heart that he would not defile himself with the king’s food, nor with the wine which he drank [mishtav]'' (Daniel 1:8)? The word mishtav is in the plural, indicating that the verse speaks of two types of drinking: One is the drinking of wine, and one is the drinking of oil. Accordingly, Daniel himself refrained from consuming oil of gentiles, as he instituted this prohibition. Why does Shmuel reject this inference, which indicates that Daniel issued this decree?

Rachi non traduit

אם הם לא דרשו. אם ר' יהודה הנשיא לא דרש את המקרא להבין שדניאל גזר עליו וסבר דבי דינא אחרינא גזר עליו משום זליפת כלים ושרייה:

אנן לא דרשינן. בתמיה:

Tossefoth non traduit

אשר לא יתגאל בפת בג. פרשב''ם דהאי פת לאו פת ממש הוא דלישתמע מהכא דדניאל גזר על הפת אלא לפתן הוא והוצאת המלך הוא ריפוש''א בלע''ז וכן ממקרא מוכיח דכתיב (דניאל א) ויהי המלצר נושא את פת בגם ונותן להם זרעונים ואין לומר שהיה נוטל פתן והיו אוכלים זרעונים בלא פת:
במתני' כתב רשב''ם בשם רש''י דלא גרס רבי דר' יהודה הנשיא בר בריה ובית דינו התירוהו וחכמי דורו קבעו דבר זה במשנה שסדר רבי זקנו כי הוא היה בנו של ר''ג הנזכר במס' אבות (פ''ב מ''ב) ר''ג בנו של ר' יהודה הנשיא אומר יפה ת''ת כו' ואותו רבי יהודה הנשיא הנזכר כאן הוא ר' יהודה נשיאה שהיה בימי האמוראים אלא בלשון משנה וברייתא קורא אותו הנשיא ובלשון אמורא קורא אותו נשיאה ור' יהודה הביא ירושלמי רבי ובית דינו התירו את השמן בשלשה מקומות רבי יהודה הנשיא ורבותינו התירו בגיטין ובשמן ובסנדל ונראה לו שיש שם טעות סופר דקפריך וליקרו ליה ב''ד שריא שכל ב''ד המתיר ג' דברים נקרא ב''ד שריא ודחי א''ר יודן בר' ישמעאל בית דינו חלוק עליו בגיטין פירוש ואין זה מתיר ג' דברים ואם הוא היה רבינו הקדוש א''כ היה לו למנות עוד אחרת שהתיר כדאמר בפרק קמא דחולין (דף ו:) דהתיר רבי בית שאן דבירושלמי דדמאי נמי איתא לכך נראה לו דגרס התם ר' יהודה הנשיא והוא ר' יהודה נשיאה עוד כתוב שם בירושלמי רב יצחק בר שמואל בר מרתא נחת לנציבין אשכח לר' שמלאי הדרומי יתיב ודריש רבי ובית דינו התירו את השמן שמואל קבל עליו ואכל רב לא אכל א''ל שמואל לרב אכול או אנא כתיב עלך זקן ממרא א''ל עד דאנא תמן אנא ידע מאן ערער עליה שמלאי הדרומי א''ל אפשר מה דאמר בשם גרמיה לא בשם רבי ובית דינו אטרח עליה ואכל:

רַב סָבַר: עַל לִבּוֹ שָׂם, וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הוֹרָה; וּשְׁמוּאֵל סָבַר: עַל לִבּוֹ שָׂם, וּלְכָל יִשְׂרָאֵל לֹא הוֹרָה.

Traduction

The Gemara explains that Rav maintained: Daniel placed the prohibition against consuming the oil of gentiles upon his heart, i.e., for himself, and he instructed all Jews to adhere to it as well. And Shmuel held: Daniel placed the prohibition upon his heart, but he did not instruct all Jews to accept it.

וְשֶׁמֶן, דָּנִיאֵל גְּזַר? וְהָאָמַר בָּאלִי אֲבִימִי נִוְתָאָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: פִּיתָּן וְשַׁמְנָן, יֵינָן וּבְנוֹתֵיהֶן, כּוּלָּן מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר הֵן.

Traduction

The Gemara asks: And is it correct that Daniel decreed that oil is prohibited? But doesn’t Balei say that Avimi of Nota [Nota’a] says in the name of Rav: The prohibitions of gentiles’ bread and their oil, their wine and their daughters, are all from the eighteen matters decreed in a single day in the days of the students of Shammai and Hillel. Apparently, Rav himself maintains that the prohibition was not instituted by Daniel.

Rachi non traduit

שמונה עשר דבר. ב''ש וב''ה יחד נמנו וגזרו עליהם בפ''ק דשבת (דף יג:). ולקמן פריך בנותיהן דאורייתא היא:

Tossefoth non traduit

ושמן דניאל גזר עליו. ה''נ ה''מ למפרך איין אלא משום דאשמן קאי נקטיה:

וְכִי תֵּימָא: אֲתָא דָּנִיאֵל גְּזַר וְלָא קַיבֻּל, וַאֲתוֹ תַּלְמִידֵי דְּהִלֵּל וְשַׁמַּאי וּגְזוּר וְקַיבֻּל, אִם כֵּן מַאי אַסְהָדוּתֵיהּ דְּרַב? אֶלָּא, דָּנִיאֵל גָּזַר עָלָיו בָּעִיר, וַאֲתוֹ אִינְהוּ וּגְזוּר אֲפִילּוּ בַּשָּׂדֶה.

Traduction

The Gemara adds: And if you would say that Daniel came and decreed but the people did not accept it, and later the students of Hillel and Shammai came and decreed with regard to gentiles’ oil and the people accepted it, if that is so, what is the significance of Rav’s testimony that Daniel initially instituted the prohibition? The Gemara explains: Rather, Daniel decreed upon the oil of gentiles in the city, and the students of Shammai and Hillel came and decreed that it is prohibited even in the field.

Rachi non traduit

מאי אסהדותיה דרב. דאמר דדניאל גזר עליו כיון דדריה לא קביל מיניה לאו גזרה היא:

בעיר. משום חתנות:

וְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הֵיכִי מָצֵי לְמִישְׁרֵא תַּקַּנְתָּא דְּתַלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל? וְהָתְנַן: אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵירוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן! וְעוֹד, הָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּכֹּל יָכוֹל לְבַטֵּל בֵּית דִּין דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵירוֹ, חוּץ מִשְּׁמוֹנָה עָשָׂר דָּבָר, שֶׁאֲפִילּוּ יָבֹא אֵלִיָּהוּ וּבֵית דִּינוֹ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ!

Traduction

The Gemara asks: And how could Rabbi Yehuda HaNasi permit an ordinance issued by the students of Shammai and Hillel? But didn’t we learn in a mishna that a court cannot void the statements of another court, unless it is greater than it in wisdom and in number? And furthermore, doesn’t Rabba bar bar Ḥana say that Rabbi Yoḥanan says: With regard to all issues, a court can void the statements of another court, except the eighteen matters decreed by the students of Beit Shammai, as, even if Elijah and his court were to come and rescind them, one would not listen to him.

Rachi non traduit

בכל יכול לבטל בית דין גזירת ב''ד חבירו. שגזר על דבר המותר ובלבד שיהא גדול ממנו:

Tossefoth non traduit

ורבי יהודה הנשיא היכי אלים למשרי תקנתא דשמאי והלל. פרשב''ם דפריך בין לרב בין לשמואל דשמואל נמי מודי דמי''ח דבר הם:

והתנן אין ב''ד יכול כו'. תימה בפרק השולח (גיטין לו:
ושם ד''ה אלא) גבי פרוזבול דאמר שמואל האי פרוזבול עולבנא דדייני הוא אי איישר חיילי אבטליניה ומסיק אי איישר חיילי יותר מהלל והיכי דמי אי פשטה תקנת פרוזבול אפילו היה גדול אין יכול לבטלו ואם לא פשטה א''כ למה לי איישר חיילי הרי ר' יהודה נשיאה התיר שמן אע''פ שהיה קטן מאותו טעם דלא פשט איסורו וי''ל דהכא נמי מטעם דלא פשט גרידא לא התיר אם לא היה ג''כ טעם דאין רוב הצבור יכולין לעמוד אבל פרוזבול נהי דלא פשט מ''מ רוב הצבור יכולין לעמוד בו מ''מ קשה דדבר תימה הוא היאך לא פשט מאחר שהוא ריוח המלוים לכך נראה דודאי פרוזבול פשט ודקשיא לך אפי' גדול היאך יכול לבטל ודאי בי''ח דבר דוקא אמר באם יבא אליהו ויאמר אין שומעין וכמו שמפורש בירושלמי הטעם מפני שעמדה להם בנפשותיהם כך דקדק הרב רבי אלחנן מתוך גירסת הספרים שמצא בספרים ישנים דקאמר האמר רב משרשיא מה טעם כו' משמע שמשם מתחיל התירוץ וה''פ דשמעתין ור' יהודה נשיאה היכי אלים למישרי כו' והתנן אין בית דין כו' ועוד אפילו הוא גדול אינו יכול לבטל בי''ח דבר ולא הוצרך לפרש הטעם כי פשוט הוא ומשני האמר רב משרשיא מה טעם לפי שפשט ולפיכך ב''ד גדול נמי אינו יכול לבטל ושמן לא פשט לכך אפי' עמדו בנפשותיהם קטן יכול לבטל וסמכו על דברי רבן שמעון בן גמליאל דאין גוזרין כו' ולפיכך הותר אף בב''ד קטן אבל ודאי שאר דברים אף כי פשטו יכול ב''ד גדול לבטל ולפיכך גבי פרוזבול אמר שמואל דאי איישר חיילי מהלל אבטליניה ואע''פ שפשט והילך הירושלמי דפרק קמא דשבת א''ר בון אמר רב יהודה בשם שמואל ל''ש אלא חוץ לי''ח דבר אבל בי''ח דבר אפילו גדול אינו מבטל מפני שעמדה להם בנפשותיהם פירוש ממה שנעצו חרב בבית המדרש:

אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: מַה טַּעַם? הוֹאִיל וּפָשַׁט אִיסּוּרוֹ בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶן לֹא פָּשַׁט אִיסּוּרוֹ בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ וּבָדְקוּ עַל שֶׁמֶן שֶׁלֹּא פָּשַׁט אִיסּוּרוֹ בְּרוֹב יִשְׂרָאֵל, וְסָמְכוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְעַל דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵירָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רוֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמוֹד בָּהּ, דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מַאי קְרָא?

Traduction

Rav Mesharshiyya said: What is the reason that none of the eighteen decrees can be voided? Since the prohibition spread among the majority of the Jewish people, it cannot be voided. But with regard to oil, its prohibition did not spread among the majority of the Jewish people, and therefore it can be voided. As Rabbi Shmuel bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: Our Sages sat and inspected the matter of gentiles’ oil and determined that its prohibition had not spread among the majority of the Jewish people, and our Sages relied upon the statement of Rabban Shimon ben Gamliel and upon the statement of Rabbi Elazar bar Tzadok, who would say: The Sages issue a decree upon the community only if most of the community is able to abide by it. As Rav Adda bar Ahava said: What is the verse from which it is derived?

Rachi non traduit

רבותינו. רבי יהודה הנשיא:

לא פשט. עדיין לא החזיקו רובם באותה הגזירה לנהוג בו איסור:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source